רגע לפני תחילת השנה עברנו לגור בדירה. לפני כן, גרנו במשך שלוש שנים בבית קרקע כפרי וחמוד עם חצר רחבה והמון עצי פרי. בתור אחד שיש לו "אצבעות ירוקות" – ביטוי לחיבה לגינון – הגינה שימשה לי שדה מחקר וניסיונות לגידול ירקות בתנאים שונים, לרוב קשים. אבל מה אעשה בדירה בעיר? האם בכלל אפשר לגדל שם ירקות? ולמה בכלל לנסות?

מה היא סוקצסיה ומה עושים בזמן שממתינים שהיא תתפתח? על המעבר מחברות חלוץ לחברות שפע, וגם רעיונות בנוגע למה אפשר לעשות בזמן שמחכים, כולל ממרח חובסטו! הדס פורסת בשיטתיות את כל מה שצריך לדעת כדי לגדל יער מאכל

שאלה מהקהל (ל.ר. שואל): "סיימתי קילו טחינה מצנצנת פלסטיק. להשקיע מים, סבון וזמן בשטיפה או לזרוק לפח?". שאלה טובה מאוד, שנשאלת הרבה. להלן תשובתי.

כולנו אוכלים. איך נשתמש בפעולה השגרתית הזאת כדי לשמור על הסביבה, לעזור לקהילה שלנו ולהיטיב עם בריאות המשפחה? יש כמה מילים ששווה להיזכר בהן, להכיר אותן ולגגל – שוק, קואופרטיב, גינה קהילתית, מכולת ועציץ!

התמזל מזלי וזכיתי לעבוד בעבודת סטודנט משובחת ביותר עם מלח הארץ, המומחה לתזונה טבעית וממציא הפירמידות בארץ ד"ר מרדכי הוכברג. בין הסיפורים מימי קום המדינה ובין בניית פירמידות ושאר עבודות כפיים, הספקתי גם ללמוד דבר או שניים.