המפגש הראשון שלי עם קוסטה ריקה היה לפני כ-7 שנים. אחרי ההלם הראשוני, הסחרור מטעימת הפירות האקזוטיים, הריחות השונים והמשונים, למדתי את הביטוי הראשון בספרדית ”se vende” – למכירה. בכל פינה, לאורך הכבישים, סמוך לערים הגדולות ובאזורים הכפריים, שלטים המציעים שטחים למכירה. נראה כאילו כל המדינה עומדת למכירה. אני רוצה להיות מוקסמת מהמדינה הזאת כפי שעמדתי מולה בראשונה. מדינה שבחרה לוותר על צבא למען חינוך חינם לכל ילד. מדינה ש90% ממקורות האנרגיה שלה הם נקיים (מים ורוח). אך לצערי הרבה סדקים נפערים מאז.

בוקר. יושבת בתוך השקט של החווה ב”פוונטה וורדה” ומתבוננת על ההר שמולי (זה שצופה על החווה). מעל לבתים המפוזרים בדלילות מתרומם לו ההר הידידותי, מרשים ועליו יער עתיק יומין, עציו עצי ענק רק ”הושט היד וגע בם”, מכאן הוא נראה כעוטה פרווה. כל הלילה ירד גשם, גשם טרופי שהתחיל אחה”צ והשאיר קרירות נעימה. ומחשבות…

אז איך חושבים אחרת? אולי לא מספיק לתת לעץ השקיה וקומפוסט, אולי גם פה צריך מתכון לחיזוק חוסנו של העץ? חשבנו על מתכון מנצח שיכיל את כל מה שיכול לעזור לעץ, מתכון שיכיל את כל הטוב שאנחנו מכירים, שעשוי להיות תומך במערכת החיסונית של העצים.

הדבורים מצטרפות למערכות התומכות בסביבתנו. כמו הקומפוסט הבונה אדמה עשירה מתחת, עושה הדבורה את מלאכת ההאבקה ממעל. פאפיות, התפוח, האבוקדו, הליצ’י, הירקות והתבלינים, זוכות לתמיכה מקרוב. כבר היום, אחרי שנתיים עם כוורות בחצר, ניתן לראות עלייה בכמות הפרי על העצים שלנו.