איך חלום על צריכה שיתופית, הפך לצונאמי ששטף את תעשיית הרכב

כיזמית בתחילת דרכה הספק הפך אצלי לבן בית. מסתבר שזה לא כל כך ייחודי. Seth Godin קורא לזה "מוח הלטאה": יש ימים חמימים בהם אני קמה עם התקווה מתנגנת במלוא הכוח וצופה אפילו בלי לעצום עיניים במציאות הקסומה שתיווצר כשהעולם יפעל על ביודיזל וצריכה שיתופית. בימים אחרים, אני מתביישת לומר שהם רבים יותר, אני אומרת לעצמי, מה לעזאזל אני חושבת לעצמי, אשה אחת בת 46, בלי יכולות תכנות, בקושי צפה כלכלית – איך אני מעזה בכלל לחשוב שאני יכולה לשנות את חזון הצרכנות הישראלי? כשאני חושבת על הסיפור של zipcar ה"איך" הופך לברור! והשאלה שנותרת היא do I have what it takes?

בראשית הייתה ZIPCAR

ZipcarsLiveHere200היא נולדה ביוני 2000 עם שתי מכוניות שחנו בקיימברידג' ואחת בבוסטון, הון מגוייס של 75 אלף דולר, שתי נשים (אחת מהן Robin Chase) וחלום. הרעיון היה פשוט, השכרה של רכב ליחידת הזמן המדויקת בה נדרשים הגלגלים. הרכב חונה ברחבי השכונה ואתה משריין אותו באמצעות האינטרנט או הסמארטפון, נכנס בעזרת כרטיס חכם אישי ונוסע. בסוף ההשכרה אתה מחזיר את הרכב לחנייה, משאיר את המפתחות בפנים ויוצא לדרכך. כיום יש כמעט בכל מדינה חברה שעובדת במודל הזה, אצלנו זו Car2go אבל אז זה היה מהפכני!

"zipcar" בנתה קהילה של zipsters (המשתמשים). הכל היה אישי, לכל רכב שם: היית יכול לקחת לסיבוב את מיס-דייזי מיני קופר מסאן פרנציסקו, או את ביגפוט הBMW. החוויה אותה יצרה "zipcar" הייתה חדשנית, עדכנית וכייפית. כפי שסיכמה זאת רובין, אנשים לא קונים "ירוק", הם קונים נוחות, שרות, חסכון וחוויה ובzipcar הקפידו לספק את כל הארבעה. ההשפעה במונחי נסיעה הייתה מרחיקת לכת מול ממוצע של 12 אלף מייל בשנה הזיפסטרים נהגו 500 מייל בלבד. לרוב השינוי הפך לדרך חיים ובוגרי zipcar לא מעלים על הדעת להחזיק רכב, על העלויות והתחזוקה הנדרשת.

ב-2007, לחברה היו 100,000 משתמשים ו3,000 מכוניות, באפריל 2011 zipcar הונפקה בנאסד"ק ובסיכומה של השנה היא הגיעה ל673,000 משתמשים שביצעו 13 מיליון השכרות ולהכנסות של 242 מיליון דולר. בתחילת 2013 אויס הודיעה על הכוונה לרכוש את zipcar.

Zipcars Available in New York City

לדינוזאורים לקח 8 שנים להתעורר

כיום מעריכים את שוק ההשכרות הקצרות (לפי שעה), בכ-6% מכלל שוק השכרות הרכב. עם זאת לענקים לקח זמן להבחין בהיקף התופעה ולהגיב. בסוף 2008 השיקה הרץ את connect שרות המתחרה בzipcar, מול zipcar שהציעה חוויה וסגנון חיים, בנתה הרץ על אבזור בגאדג'טים ומחיר (20% נמוך ממחירי zipcar). היא השיקה בניו יורק , פריז ולונדון.

האם המהלך של הרץ הצליח? אולי פחות מהציפיות שכן באפריל 2011 הם ויתרו על דמי החבר השנתיים אותם המשיכו לגבות ב"zipcar", ב2010 דיווחו בהרץ קונקט על 30,000 משתמשים ומחזור של 6 מיליון$ בעוד שzipcar המשיכה לגדול ב40% ביחס ל2009 והגיעה ל540,000 זיפסטרים. ב2012 הרץ ביצעה מהלך של מיתוג מחדש וקראה לשרות Hertz on demand, עוד אינדיקציה לכך שהציפיות גבוהות ממה שקורה בפועל.

נכון, אני אוהבת סיפורי דוד מול גולית, מעטים מול רבים, סטארט אפ של שתי נשים מול אחת מחברות הפורצ'ן 500 – זה סקסי, זה נותן תקווה, אבל יש בסיפור הזה משהו הרבה יותר גדול: zipcar משפיעה על הרבה יותר ממאות אלפי הזיפסטרים. מעגל ההשפעה שלה גדול גם יותר מכל החברות שקמו ומחכות את המודל העסקי שלה ברחבי העולם – היא גרמה לאושיות ענף הרכב הרץ ואוויס לפתוח את האופציה של השכרה קצרה בכל העולם.

היצרנים מצטרפים , עדיף לרכב על הגל מלבלוע מים!

ביוני 2011 הושק במינכן המותג DriveNow , מדובר בשירות השכרות קצרות כדוגמת zipcar אבל עם כמה שדרוגים, המכוניות מפוזרות בכל רחבי העיר, יש הסכם התקשרות עם העירייה המסדיר את עלות החנייה שלהן ולכן ניתן להיפרד מהרכב במקום השונה מהמקום בו לקחת אותו. אין צורך במפתח, נכנסים עם כרטיס חכם, לוחצים על כפתור מניעים ונוסעים. כל המכוניות הן BMW או מיני קופר. חלקן חשמליות, כבר אמרנו? הבעלים: יצרן הרכב BMW וחברת ההשכרה SIXT באחוזים שווים. בBMW הבינו שלא צריך למכור מכוניות כדי להרוויח מיצורן וטוענים "שהם ספק של ניידות ולא סתם יצרן של רכבים". כיום הם פרושים ב4 ערים בגרמניה ובסאן פרנסיסקו.

בפולקסווגן לא נשארו חייבים והשיקו את "Quicar – Share a Volkswagen" בהנובר, גרמניה. כאשר השיקו ברנו את הטוויזי, מכונית המיקרו העירונית (החשמלית) החמודה להפליא הם דיברו על השימוש בה בתוכנית ההשכרה הקצרה Twizy way, שכרגע פועלת רק בSaint-Quentin-en-Yvelines, עיר בינונית בצרפת. הגדילו לעשות -בDaimlerAG קונגלומרט רכב המייצר מותגים כמו רנו, ניסאן ומרצדס שהקים את Car2Go כחברת בת, המתפעלת 6,000 רכבים ב17 ערים ברחבי אירופה וארצות הברית.

אז מה הלקחים שלי מzipcar?

אם מצליחים לתפור שרות שמספק חסכון, נוחות וחוויה יש סיכוי שהוא יגרום למספיק אנשים לשנות את הדרך שבה הם מתנהלים, כלומר יסדוק את הסטטוס קוו.

ביחד כקהילה הולכת וגדלה שעוסקת בצריכה שיתופית אי אפשר להתעלם מאיתנו, ובאיזה שהוא שלב, הדינוזאורים ירימו ראש וכל השוק ישתנה.

העמוד של השיתופיה בפייסבוק נועד לשמש בית לקהילה ולארח את כל יוזמות הצריכה השיתופית שמתגבשות סביבנו , כמו גם לחשוף את מי שמחפש משהו משמעותי לעשות לכל הרעיונות שתוססים גם בחו"ל.

אם נצליח לשנות את החזון הצרכני שלנו כחברה, ההשלכות הן עצומות לא רק מבחינה אקולוגית אלא גם מבחינה חברתית וכלכלית! מזמינה כל אחת ואחד לחשוב איך הוא יכול להפוך את הצריכה השיתופית למציאות בישראל.

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , . שמור את הקישור הישיר.

תגובה אחת ל איך חלום על צריכה שיתופית, הפך לצונאמי ששטף את תעשיית הרכב

  1. אמיר פכר:

    בתור car2go-user אין לי ספק שזה הכיוון הנכון.
    השלב הבא של "רכב שיתופי" נקרא אוטובוס.
    ואירגון הקווים בצורה של רשת צריך להיות השלב הבא
    בעיקר בעיר צפופה כמו ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

להעלות תמונה (למעלה)