
- זמן השלמה: יום-יומיים
- רמת קושי: סביר
- עלות: זני, זניחה
- ידע נדרש: בנייה בעץ (מתחיל)
- יריעת פלסטיק
- מסמרים
- עץ מהזבל
- כלי חפירה
- מסור
- פטיש
- פלס
הכנות
קביעת קו ייחוס מפולס – יש לבחור את גובה הדק הסופי הרצוי, לתקוע יתדות זמניות ולמתוח חוט מפולס בין היתדות המציין גובה זה. הסימון נעשה לצורך נקודות התייחסות תוך כדי בניית הדק (אין תמונות, מצטערים).
שלד הדק

במקרה שלנו, שלד הדק נבנה על יריעת פלסטיק שנועדה לעזור למים להתנקז בקלות מתחתיו. אנחנו פרסנו את יריעת הפלסטיק, ומעליה העמדנו את השלד. בתמונה אפשר לראות את כל השלבים יחד – היריעה הירוקה על קרקעית התעלה, שלד הדק שמורכב מקורות 5×10 ששוכבות במאוזן עם נקודות עיגון שונות (לעתים על סלע, לעתים על עמוד, מה שיש), ומפולסות ביחס לקו הייחוס שנקבע מראש. בכל מקרה, כדאי לדאוג שתהיה קורת שלד כל 75 ס"מ, כדי להקל על הלחץ שמופעל על קרשי הדק. כאן רואים איך השלד ממשיך בעיקול קל. הצורה המעוקלת של הדק גרמה לכל העניין להיות לא כל-כך פשוט, כי זה מקשה על בחירת נקודות העיגון של השלד. אפשר לראות גם שיפוע ברור בתעלה.
הדק עצמו
מכיוון שהתעלה עצמה הייתה ברוחב משתנה, היה צורך לחתוך כל קרש בנפרד, לפי הזווית המתאימה. יש לבחור את הקרשים הטובים ביותר לצורך המשטח, כדי שיחזיק כמה שיותר זמן לפני שנצטרך לחדש אותו. כדי לשפר את הניקוז, את הקרשים לא נחבר צמוד מדי אלא ברווח קבוע של עובי מסמר (4-5 מ"מ). חשוב מאוד – יש לדאוג לפחות לשתי נקודות עיגון של כל קרש על שלד הדק, כך שבאופן גס אפשר לומר שאנחנו יוצרים שתי וערב בין קורות השלד לקרשי הדק.
סיכום
את הדק בנינו כיוון שהיה צורך לנקז מים סביב הבית. על כן, נחפרה תעלה ששמרה על שיפוע קבוע לצורך הניקוז, והדק נבנה מעליה על מנת לשמור על משטח ישר ויבש שעליו אפשר ללכת.
על מנת להאריך את חייו של הדק אפשר לשמן את העץ, אבל כנראה יהיה זול ויעיל יותר להחליף קרש כשהוא נשבר מאשר לשמן את הדק. אחרי הכל העץ מהזבל. הדק הזה מחזיק מעמד כבר ארבעה חודשים (כל החורף כמעט) וכעת הוא כמו בתמונה מימין.
עדכון: הדק החזיק מעמד שנה שלמה, והיה יכול להמשיך עוד הרבה, לולא היה עלינו לפרק את הבית והדק בסיבות אישיות.